ה"חובת הלבבות" מסביר דיאלוג בין השכל לנפש.
– מידה כנגד מידה. הקב"ה מדקדק בדין בדיוק לפי מעשה האדם.
– האדם מגיע לעולם כדי לעמוד בניסיון. ואת הניסיון עצמו האדם צריך לגלות מעצמו.
– היה אדם אחד שנולד ללא יד. והיה מצטער מזה כל השנים. לבסוף הראו לו בחלום את הסיבה, כי בגלגול הקודם היה אלים, וביקשה נשמתו לרדת לעולם הזה ללא יד, כדי שזה יזכיר לו את הדבר…
– אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים [בפרט בדבר האסון שקרה בדרום]. אבל לזכור שהקב"ה יודע מה הוא עושה.
– הדור האחרון – כולם נשמות מגולגלות. ואין איתנו יודע מה התיקון שכל אחד בא לתקן.
– הקב"ה נותן כוח לאדם, גם בעת שהוא חוטא לפניו.
– הקב"ה רואה שהאויבים מקלקלים לפניו, ובכל זאת משאיר אותם. אבל יש זמן שהקב"ה יגבה את הכל להעניש אותם.
– במקום שאין אנשים – תשתדל להיות איש.
– במקום שאין אנשים שעוזרים, ובידך כן לעשות – תהיה אתה האיש העושה.
– האדמו"ר מגור הסביר ברמז – במקום שאין אנשים, שאתה בסתר לבד, תיזהר גם שם להיות "איש", כי הקב"ה רואה אותך.
– ויהא מורא שמים כמורא בשר ודם
– כל מעשה האדם ומחשבותיו, בספר נכתבים. והאדם לא יכול להכחיש. וזו הבושה הגדולה ביותר.
– צריך רחמי שמים מרובים בתקופה זו על עם ישראל.
– סיפור של אדם שהגיע לכותל, אבל לא נכנס להתפלל שם. ואז קיבל דוח. וכשהבין שהדבר הגיע אליו משמים, בגלל שלא נכנס לכותל, החליט להיכנס, ואז השוטר ויתר לו על הדוח.
