– האדם שואל את עצמו – מה עליו לעשות בעולם? לתקן את המידות, לזכור את ה' בכל רגע.

– הרבה אנשים היו מיואשים לאחר מלחמת העולם הראשונה, ולא ידעו מה ילד יום.

אמר להם הח"ח: האדם הראשון אכל מעץ הדעת, ולאחר מכן התייאש, כי ראה שהגיע חושך בעולם.

אבל כשהגיע זמן השחר פתאום החל האור שוב להאיר. ואמר אדם לראשון זה מנהג העולם: אחרי החושך מגיע האור.

אמר הח"ח ודאי שכל מה שקורה בעולם נעשה בדין. אבל הקב"ה מפסיק את זרימת החיים הרגילה כדי שהאדם יתבונן במעשיו.

– היה מלך שכל פעם שהיה עצוב היה מסתכל בטבעת שבידו, והיה חוזר לשמחתו.

בטבעת היה כתוב "גזי" – גם זה יעבור.

– האדם צריך להרים את עצמו, ולא להישבר.

– ישנם אנשים רבים שפונו מבתיהם. אבל צריך להסתכל על הטוב – שהם התפנו למקומות טובים. "גלות נעימה".

– אדם שהיה גר בדרום בדירת 2 חדרים, התפנה לדירת 6 חדרים. ושאל האם מותר לו להתפלל שתמשיך המלחמה, כדי להמשיך במקום החדש…

– התורה מדריכה את האדם על כל פרט בחייו. ואפילו איך לנעול את הנעליים.

– להאמין שיהיה רק טוב.

– ר' ישראל מסלנט היה כועס עם בנו, והיה ניגש אח"כ לצד ומדבר על עצמו. פעם שמע אותו אדם אומר "כעס הפה ולא כעס הלב".

– פעם פגש אדם את אחיו וסיפר לו שאין לו כסף כדי לקנות לחם…

ואחיו נתן סכום של כסף. ביום פורים האח הזה הלך כדי לאסוף כסף עבור אחיו.

נתנו לו סכום גדול, והוא שמר את הכסף בתוך מגירת הגרביים, כדי להעביר לאחיו לפני חג הפסח.

כשהגיע הזמן, חיפש את המעטפה ולא מצא. והוא חשד במשרתת. אבל לא אמר לה כלום.

בנתיים הם היו צריכים לעשות שיפוץ בביתם. כשהגיעו החומרים לשיפוץ ראה שמופיעים בהזמנה כמות גדולה, יותר ממה שהם הזמינו. והיה כתוב שהכל שולם.

ולמרות שהיה לו היתר לנצל את המצב ולהרוויח כסף רב, הוא ניגש לחנות וסיפר על הטעות, והתקדש שם שמים על ידי כך.

לאחר מכן הם הוציאו את כל המגירות וראו את המעטפה שנעלמה, שהסתתרה בין המגירות.